איך מנגישים את העולם לאנשים שהצרכים שלהם אינם ברורים לעין? על חשיבותה של התקשורת ועל ההקשבה לקולם ולדעתם של צרכני ההנגשה עצמם.
שילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים באוכלוסיה הכללית הוא מטרה ראויה ומוסכמת על מרבית הציבור. ברור לכל שהדרך לשילוב מלא ארוכה ואינה פשוטה, ודומה שאחת מהדוגמאות הבולטות לכך היא דווקא שילובם של אנשים בעלי תסמונת אספרגר, המוגדרת כאוטיזם בתפקוד גבוה. למרות התפיסה המקובלת לפיה ילדים עם אוטיזם אינם מפיקים הרבה ממגע חברתי, מחקר ישראלי מן העת האחרונה העלה מסקנות הפוכות לחלוטין. במחקרה של פרופ' באומינגר־צביאלי מאוניברסיטת בן אילן נמצא שילדים בעלי אוטיזם בתפקוד גבוה בגילאים 3-6 יצרו עם חבר קרוב אינטראקציה חברתית הדומה לזו הנורמטיבית. מסקנת המחקר הייתה שרצוי לעודד ילדים אלה על ידי סיוע ביצירת החברויות ותמיכה בשימורן. המפתח לכך, כמובן, טמון בשילובם במערכת החינוך הכללית.
אם כך, נראה שטובת הילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה דורשת שילוב מלא ככל האפשר, ולכאורה מצבם מאפשר שילוב חלק ומוצלח יחסית. אך אפילו במקרה של ילדים ואנשים אלו, מסתבר שמדובר במסלול ארוך ומפרך שדורש מאמץ גדול הן מן הסביבה המשלבת, והן מהאנשים בעלי התסמונת. בראש ובראשונה, מתקיים וויכוח ער ולוהט סביב האופן שבו יתבצע השילוב של האנשים הלוקים בתסמונת, ואפילו על השאלה האם סוגים שונים של צרכים מיוחדים דורשים התייחסות מיוחדת ושונה.
התפתחות חדשה ומלהיבה בעולם השילוב היא דרישתם של אנשים בעלי מוגבלויות להשמיע את קולם ולפעול כדי להביא לחקיקה נכונה ומותאמת. דומה שככל שהיחס ליחידים בעלי צרכים מיוחדים מתפתח, קולם של בעלי הדבר נשמע יותר ויותר והם מסרבים לכפוף את עצמם לפטרונותה של החברה ולכוונותיו הטובות של המחוקק. במקרים רבים קיים פער של ממש בין צרכי האנשים שלהם מוגבלות כפי שהחברה רואה אותם, לבין הצרכים בפועל כפי שהם נחווים על ידי בעלי הדבר עצמם. ההבדל מתחיל במינוח: מקובל יותר ויותר להגדיר את האנשים בעלי הלקויות כצרכני שירותים שיש להיענות לדרישותיהם בצורה המיטבית ביותר עבורם.
כאשר מדובר באוטיזם בתפקוד גבוה דומה שהשילוב חמקמק באופן מיוחד. אין מדברים כאן על הנגשה פיזית כגון רמפה לנכים או הנמכת הכיור בשירותים. צרכיהם של האנשים הלוקים בתסמונת אינם ברורים לעין, ואין כל דרך לסייע להם מבלי לתקשר עמם ולשמוע את קולם. אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה מדברים למעשה גם בשמם של אלו שסובלים מתפקוד נמוך ובינוני, אשר מתקשים לתווך לחברה שסביבם את ההנגשה והעזרה הנדרשת עבורם.
ההתפתחויות בשטח רבות: כך מכללת Be החדשה בחרה לפתוח מסלולים מיוחדים לאנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה אשר יזכו לקבלה אוטומטית ללא תנאי קבלה ולחודש הכנה לפני תחילת הלימודים. עמותת אבני דרך מציעה מכינות אשר מנסות להכשיר את הסטודנטים בעלי התסמונת להתמודדות עם סיטואציות חברתיות. מכינה כזו נמשכת שנתיים ומסייעת להם להיחשף בהדרגה לשוק העבודה. עמותת ITWorks מציעה למשתלמים בה שילוב הדרגתי בעבודות בהייטק. כנגד יוזמות אלו יש הטוענים שמודבר ביוזמות קטנות ומבודדות שאינן קשובות דיין לאנשים הלוקים בתסמונת.
אין ספק שעולם העבודה יכול להפיק הרבה מעובדים אלה אבל אך ורק אחרי תהליך של תקשורת אשר במהלכה ינוטרלו הקשיים המכבידים על העובדים אשר לוקים בתסמונת. כך למשל יש עובדים שיזדקקו לוויתור על ראיון הקבלה, להפרדה פיזית מכלל העובדים, לתאורה מותאמת, לאפשרות עבודה מהבית, לתקשורת בכתב במקום פנים אל פנים ועוד. חברות אשר ישכילו להתאים את עצמן לעובדים עם תסמונת אספרגר או אוטיזם בתפקוד גבוה ירוויחו עובדים בעלי יכולות גבוהות שיכולים לתרום בצורה המיטבית ביותר לארגון.