הריון הוא תקופה מרגשת בחייה של משפחה – תקופה של התפתחות וצמיחה, בדיקות וחששות. כאשר מדובר באישה הרה עם מוגבלות מתעוררים אתגרים ושאלות נוספים שכדאי להכיר ולהיות ערוכים אליהם מראש.
עבור נשים עם מוגבלות, ההכנה להריון מתחילה כבר ברפואה גניקולוגית נגישה. בהקשר הזה כדאי להכיר את פעילותה של עמותת רעות דלת פתוחה ששמה לעצמה למטרה לטפל בכל הקשור למיניות וזוגיות בקרב אנשים עם מוגבלויות מכל הסוגים. בדיקות גניקולוגיות אינן פשוטות עבור כל אישה ואישה, אך כאשר המרפאה אינה נגישה והסיוע חובבני המצב רגיש אפילו יותר. למרבה הצער התחום בישראל עדיין אינו מפותח דיו, ואף מרפאת נשים לא הוגדרה כנגישה במידה מספקת. חמור מכך – המידע בנושא עדיין קשה להשגה וצריך לערוך חיפושים מורכבים כדי לאתרו.
מרפאת נשים נגישה מוגדרת כמרפאה אשר תאפשר למטופלת להיכנס למרפאה בכוחות עצמה ולעבור את הטיפול בכבוד ובעצמאות מרבית. המרפאה תהיה מצוידת לטיפול בצרכים המיוחדים של האישה ותדע כיצד להתמודד עם הבדיקה. הצוות יתייחס אל המטופלת בכבוד וברגישות וינהל את התקשורת עמה ועם מלוויה בצורה מכבדת. כדי לאתר מרפאת נשים נגישה הקרובה למקום מגוריך ניתן לפנות לאגודת מילב"ת. בהקשר הכספי – חשוב מאד לדעת שקופ"ח מכבי ולאומית הבטיחו לתת התחייבות לטיפול גניקולוגי במרפאה נגישה לפי דרישה.
מכשלה משמעותית נוספת קשורה לידע של הרופאים: מסתבר שבתכניות לימודי הרפואה ישנה התייחסות מועטה במיוחד לנושא בריאותן של נשים עם מוגבלות. ברגע האמת הרופא שניצב מול המטופלת חש אף הוא תסכול וחוסר אונים, ונאלץ לפנות לשיטות של ניסוי וטעייה. מעבר לטיפול המעשי, לרופאים חסר גם ידע לגבי השפעת המוגבלות על רמת הסיכון של ההיריון ועל מצב הפוריות של האישה. המידע לוקה בחסר אפילו בשפה האנגלית, ששם המודעות לנושאים הללו רבה הרבה יותר.
אחד הפתרונות השכיחים הוא שהאישה הופכת למומחית מטעם עצמה למצבה הרפואי ונאלצת להסביר שוב ושוב את הדברים לצוות הרפואי, שאינו תמיד קשוב במידה מספקת. נושא מאתגר נוסף הוא שאלות לגבי השפעות התרופות הכרוניות בעת ההריון. נשים עם מגבלות דיבור עשויות למצוא את עצמן במצבים לא פשוטים כאשר הן זקוקות לקבלת עזרה. ולמרבה הצער, ההתמודדות הקשה ביותר היא מול אנשים – ובתוכם גם אנשי מקצוע – שרואים באופן שלילי את עצם קיומו של ההריון כאשר לאישה יש מוגבלות.
נשים מנוסות ברחבי הרשת דואגות ללקט עצות לגבי ההריון והלידה: עצה חשובה אחת היא לקבוע פגישה עם הרופא המרדים לפני הלידה כדי לקבל המלצות בנוגע לשיכוך הכאבים בעת הלידה. לגבי השפעות צולבות של תרופות כדאי להתייעץ עם מומחה לנושא, כדי לא להגיע להחלטה על הפסקת נטילת תרופות ללא צורך של ממש. בנוסף יש לתכנן בקפידה את הטיפול בתינוק לאחר הלידה ולהצטייד במתקני עזר רלוונטיים. כדאי לנסות ולהקדיש זמן לאימונים לפני הלידה, להכרת הציוד ואופני השימוש בו. וכמובן – גיוס עזרה לפי הצורך והשגת כל האישורים הנחוצים. ולבסוף, המלצה חשובה שחוזרת בכל האתרים והפורומים: נסו להגיע למגע עם הורים שכבר עברו מסע דומה.
מעניין לציין שאבות עם מוגבלות מביעים גם הם חששות לא פשוטים, מכיוון שדימויים רבים של האבהות הם פיזיים. המסע המורכב אל ההורות אולי סבוך יותר, אך בסופו של דבר חווית ההריון והלידה מעבירה הורים עם מוגבלות, ממש כמו את כל ההורים, אל הגדרה עצמית חדשה ואל הכרות מחודשת עם יכולותיהם.
