ביום ראשון האחרון התאספה חבורת ילדים מיוחדת במינה, יש שיאמרו יוצאת דופן, יחדיו. למי שהביט מהצד- והיו לא מעט שהביטו, היתה זו חברה מוזרה למדי שלא היה ברור מה הקשר בין ילד אחד לשני. אחת- בלונדינית מתולתלת, השנייה על כיסא גלגלים, אחת עם שיער ארוך חלק וחיוך הורס- האחרת עם חיוך הורס לא פחות והליכון.
יום מעשים טובים הוא לא רק יום בודד הוא דוגמה לאיך העולם שלנו יכול להיראות כל יום! "ביחד" ניצור חברה שוויונית ומשלבת – ונהפוך את החברה למקום טוב יותר לכולנו! בסרטון ששיתפנו ביום מעשים טובים להגברת המודעות לאחר- לא תראו אנשים עם מוגבלויות או הורים לילדים עם מוגבלויות. גם לא תראו את מי
כחלק מפעילותנו להגברת המודעות לקידום השילוב הועבר הרצאה מקצועית במכללת דוד ילין, ע"י חנה פלוטניק מנכ"לית עמותת "ביחד", על החשיבות של שינוי תפיסה וקבלת השונה כבסיס ליצירת חברה מכילה ושוויונית. בפורום השתתפו עשרות סטודנטיות שהביעו שותפות ונכונות לנושא החשוב. תודה מיוחדת לשרון יעקובוביץ והסטודנטים היקרים על ההזדמנות להעביר את המסר של "ביחד" לטובת החברה כולה!
משמעות המושג שילוב בחינוך הוא לאפשר לילד עם צרכים מיוחדים להשתלב במוסדות החינוך הכלליים. מטרת השילוב היא לאפשר לאותו ילד להיות אחד מן המניין , להשתתף בכל פעילויות הכיתה ללא הגבלה- משיעורים, פעילויות בית ספריות ואף טיול שנתי. הצורך בשילוב נוצר ממספר עולה של ילדים אשר אובחנו עם קשיים כאלה ואחרים אך עדיין זכאים ללימודים
הבטחנו – קיימנו! שדרגנו את הקו החם המקצועי שלנו והוספנו בעלי מקצוע מומחים ומובילים 🙂 קבלו הזדמנות ליהנות משירות נגיש, מקצועי וחם! קו המידע המקצועי – לשירותכם! במסגרת פעילותה מפעילה מרכז "ביחד" קו חם לייעוץ ותמיכה לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם. הקו פעיל בכל ימות השבוע ומאפשר לפונים קבלת מידע מקצועי בנושאים הקשורים לשילוב, זכויות,
אנחנו בעמותת "ביחד" רוצים להזמין אתכם לערב מיוחד במינו! ב1 במרץ 2017, בשעה 19:30, במלון גני ירושלים תוכלו לשמוע את הרצאתה מלאת ההשראה של חן מילר: "אין ילד שלא, יש ילד שכן!" – כיצד הפכה חן מילר מילדה שקופה למרצה ואשת חינוך מצליחה. לאחר ההרצאה יתקיים דיון ויוצג מיזם עבור הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.
קידום תחום השילוב בישראל עומד בלב הפעילות והמטרות אצלנו בעמותת "ביחד". אנו מאמינים בכך שהשילוב הוא התשובה הנכונה ביותר עבור ילדים ואנשים עם צרכים מיוחדים. כאשר השילוב מתבצע בצורה הנכונה – הציבור כולו מרוויח. כאן בישראל ילדי החינוך המיוחד מקבלים תשובות ופתרונות, אך בבואם להשתלב במערכת החינוך הרגילה הקשיים נערמים והילדים מאבדים זכויות והטבות שונות.
1) מהי ועדת שילוב? ועדת השילוב הינה וועדה סטטוטורית מכוח חוק חינוך מיוחד הקובעת את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לשילוב במסגרות החינוך הרגילות. 2) מה בעצם הועדה קובעת? האם תלמיד משולב זכאי לתמיכה מסוג סייעת האם תלמיד עם על צרכים מיוחדים זכאי להיכלל בתכנית השילוב 3) מי יישב בועדת השילוב? ארבעה גורמים קבועים:
למרבה הצער, נראה ששילוב אנשים בתחום התעסוקה הולך בכיוון הלא נכון אצלנו בישראל, ואנחנו מגלים על דפי העיתונים חדשות מצערות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים דיווחה על ירידה של 12% בהעסקתם של אנשים עם מוגבלויות בשלוש השנים האחרונות. 1.4 מיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל, ושיעורם 17% מהאוכלוסייה הכללית. ב2015 שיעור ההעסקה
את היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות מציינים מדי שנה, בשלישי לדצמבר. מטרת היום הזה היא לאחד אנשים ברחבי העולם סביב המאמץ המתמשך לכלול אנשים עם מוגבלויות בכל ההיבטים של חיי החברה: תעסוקה, חינוך, תרבות, כלכלה וחיי פנאי. היום נקבע על ידי ארגון האו"ם בשנת 1976, והמטרה שלו היא קריאה לתכנון ברמה הבינלאומית הלאומית והמקומית
השירות הצבאי בצה"ל הוא מרכיב משמעותי בזהות הישראלית. שילוב מלא כולל בהכרח גם גישה לחוויה החשובה הזו, ועם השנים והתקדמות המודעות לנושא אנו פוגשים יותר ויותר אנשים עם מוגבלויות במדים. הרבה חיילים חולמים על יום השחרור ומתלוננים על קשיי השירות, אך למרות הכל הם לא היו מוותרים על החוויה שהפכה לחלק בלתי נפרד מן ההוויה
גיא גורש מהגן במייל, ומיכל הוחזרה לתפקיד הגננת עקב מחאת הילדים וההורים… שני סיפורים מנוגדים ברמת השרון מדגימים את האתגר שמציב שילוב בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך. השנה התרחשו ברמת השרון שני מקרים מרתקים הנושאים מסרים מנוגדים. בחודש פברואר פוטרה מיכל שחר, הגננת האהובה של גן חצב, בהוראות משרד החינוך אשר פעל על פי הנחייה
טארה מק'קלן היא בלוגרית קנדית ואם לשניים. היא גם המקימה של פרויקט הנשמה השמחה – שעוסק בשינוי התדמית של ילדים עם צרכים מיוחדים בכל צפון אמריקה. בפתח הנאום שנשאה בכנס טד שואלת טארה מק'קלן שאלה לא פשוטה: מה קורה לאם שמקבלת משהו שהיא ממש לא ציפתה לו, משהו שאנשים אחרים רואים באופן שלילי, משהו שנחווה
מה הדרך הנכונה לתאר אנשים שיש להם מוגבלות כזו ואחרת? איך אנחנו פונים אליהם ומדברים עליהם? התשובה פשוטה ונכונה לכל אדם באשר הוא… דומה שאפילו בישראל, ארץ הת'כלס והדוגרי, חל תהליך של שינוי הדרגתי לכיוון של שפה נקייה מקונוטציות שליליות ומקטינות. אמנם ישראלים רבים עדיין מביעים זלזול בשפת ה'פוליטיקלי קורקט', אבל למרות הזלזול וההתנגדות השינוי
מה משמעות המילה יפה? וחשוב מכך, מה אנחנו כחברה רוצים שהמילה הזו תשקף? הרשתות החברתיות מניעות שינוי בעולם האופנה שמגיע בהדרגה גם לעולמם של האנשים עם המוגבלויות. מוסכמה ידועה היא שעולם האופנה לא רק מייצר מציאות וקובע מגמות אלא גם משקף את החברה שפועלת סביבו. בשנים האחרונות אנשים רבים מתקוממים מול ההכתבה הפשטנית של עולם
קיבלתם את האבחנה. איך מתמודדים? קבלו עשרה טיפים מפי הורים שכבר עברו את טבילת האש וניסחו עצות שיעזרו לכם לעבור את השלבים הראשונים. אומרים שכאשר נולד תינוק נולדים עמו ההורים שלו – ואכן, כל ההורים עוברים דרך של גדילה, התפתחות ולמידה בדרכם אל הורות שלמה ובוגרת. עבור הורים לילדים עם אוטיזם מדובר בדרך קשה וכואבת במיוחד, מכיוון
איך מנגישים את העולם לאנשים שהצרכים שלהם אינם ברורים לעין? על חשיבותה של התקשורת ועל ההקשבה לקולם ולדעתם של צרכני ההנגשה עצמם. שילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים באוכלוסיה הכללית הוא מטרה ראויה ומוסכמת על מרבית הציבור. ברור לכל שהדרך לשילוב מלא ארוכה ואינה פשוטה, ודומה שאחת מהדוגמאות הבולטות לכך היא דווקא שילובם של אנשים בעלי
לאחר שעוברים את מסלול הקבלה וההכרה בכך שאתם הורים לילד עם צרכים מיוחדים, מתחילה דרך החתחתים מול המערכות שאמורות לתמוך בכם ולהעניק לכם סיוע. איך מתמודדים עם תהליך התביעה לגמלת ילד נכה?
למה אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו מדברים על שילוב? הרי אנשים עם מוגבלויות אינם עשויים מקשה אחת ואין דרך אחת פשוטה ומוגדרת לשלב את כולם בכל סוגי הפעילויות החברתיות. כל מוגבלות מביאה עמה אתגרים משלה, ודורשת שילוב מיוחד ומותאם. איך אפשר, אם כך, לדבר על שילוב כעל מושג יחיד ונוקשה?
